תשוקות למזון – סיבות ופתרונות

אחד הדברים העיקריים שמעסיקים לקוחות שלי בדרך לשינוי הרגלי האכילה (לבריאות או להרזיה), הוא התמודדות עם תשוקות למזון.

מחבר הספר תזונה אינטגרטיבית, ג'ושוע רוזנטל, טוען שתשוקות למזון, בניגוד למה שחושבים, לא אמורות להוות בעיה. בדיוק להיפך. הן ההזדמנות שלנו להקשיב לגוף ולהבין מה חסר לו.

רוב התשוקות למזון שאני נתקלת בהן הן תשוקות למתוקים: עוגות, עוגיות, שוקולד וכדומה.

רוב התשוקות למתוקים מופיעות בדרך כלל אצל אלה שלא אוכלים מספיק דגנים מלאים וקטניות, או אצל אלה שאוכלים מעט מדי, או אלה שאוכלים בעיקר דגנים מעובדים (לחם, פסטה, קרקרים, ומוצרי חיטה שבורה – כמו בורגול למשל).

ובהתאמה, רוב התשוקות למתוקים נעלמות לאחר הוספת דגנים מלאים וקטניות לתפריט.

הסיבים התזונתיים שבפחמימות המורכבות (דגנים מלאים וקטניות) מאטים את קצב ספיגתן, וכתוצאה מכך רמות הסוכר בדם נשארות מאוזנות. כך נמנעות תנודות קיצוניות ברמות הסוכר בדם, וכתוצאה מכך גם פוחתת התשוקה למתוק.

המזונות המעובדים דלים ברכיבים תזונתיים. הסוכר שבהם אמנם מספק דלק לתאים, אך הם לא מקבלים את הוויטמינים והמינרלים שמצויים במזונות הטבעיים, וכתוצאה מכך הגוף ממשיך לבקש אוכל ולעורר תשוקות למזון.

הגוף זקוק לאנרגיה, והוא מפיק אנרגיה מסוכר (פחמימות=סוכר). כשאין מספיק פחמימות מורכבות בתפריט (דגנים מלאים וקטניות) הגוף זקוק לסוכר באופן דחוף והדרך שלו לאותת על כך היא התשוקה למתוק.

אם למשל, תאכלו פחמימות מורכבות לארוחת הבוקר, הן יחזיקו אתכם עד ארוחת הצהריים. אבל, אם תאכלו פחמימות "ריקות" (לחם לבן, עוגיות וכו') תתרחש בגופכם הצפה מיידית של סוכר בדם, ומיד אחריה תגיע צניחה דרסטית, הגוף ידרוש עוד סוכר, וכדי לתת לו סוכר תרגישו צורך באכילת פחמימות "ריקות". כך תיכנסו למעגל אינסופי של תנודות קיצוניות של הסוכר בדם למשך כל היום.

הצפה כרונית של הדם בסוכר גורמת להשמנה. אמנם ההורמון אינסולין אחראי להכנסת הסוכר לתאים ולפינוי הדם מסוכר, אך יש גבול לכמות הסוכר שיכולה להיכנס לתאים, ולכן עודפי הסוכר שנשארים בדם נאגרים בצורת שומן.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

אל תהיו שליליים

אחד הדברים שאני חוזרת ואומרת ללקוחות שלי הוא אל תהיו שליליים. אל תחשבו מה אסור לכם לאכול, אלא חישבו מה תוכלו להוסיף לתפריט. ברגע שיהיו לכם יותר מזונות בריאים בתפריט, באופן אוטומטי יהיה פחות מקום למזיקים. למשל, אם תכניסו יותר דגנים מלאים וקטניות לתפריט, המזונות המעובדים יידחקו החוצה, או לפחות הצידה, ולא יהיו עוד העיקר בתפריט.

למתן את התשוקה

כדי לצאת מהמעגל של תנודות סוכר קיצוניות, נסו למתן את התשוקות על ידי אכילת מזונות מתונים ולא קיצוניים. לדוגמא, במקום עוגות או עוגיות, נסו לאכול פירות, שגם הם מתוקים, אך מכילים סיבים תזונתיים אשר מעכבים את ספיגת הסוכר בדם. הטריק האישי שלי הוא פרוסת לחם מדגנים מלאים עם ממרח חלבה ביתי (טחינה גולמית ודבש ביחס שווה). זה עונה לי על הצורך למתוק ומונע את התגברות התשוקה.

תוכלו גם להוסיף ירקות מתוקים לתבשילים שלכם באופן קבוע כדי למנוע את התשוקה למתוק. בטטה, גזר, דלעת, סלק – כולם ירקות מתוקים שיוכלו להעשיר את התבשילים שלכם.

לא רק מתוק

בספר תזונה אינטגרטיבית ג'ושוע רוזנטל מפרט גם את התשוקות למזונות לא מתוקים, ונותן פתרונות להתמודדות איתן. לדוגמא, תשוקה למלוח כנראה מצביעה על חוסר במינרלים בתפריט, ולכן רצוי להעשיר את התפריט היומי בירקות ובעלים ירוקים – שמכילים הרבה ויטמינים.

דוגמא נוספת - תשוקה למזונות פריכים (כעכים או צ'יפסים) מעידה על כך שאתם כנראה לא לועסים היטב את המזון שלכם. רוזנטל מציע לאכול גזר וסלרי במקום החטיפים המזיקים, וכמובן, ללעוס היטב את האוכל.

עוד תשוקות שמופיעות בספר: תשוקה למזונות חריפים, תשוקה למזונות מתובלים, תשוקה למזונות נוזליים ועוד.

לסיכום

ככל שתתעלמו מהמסרים של הגוף זמן ארוך יותר, כך תסבלו מתשוקות למזון קיצוניות יותר.

לימדו להקשיב לגוף ולהבין את התשוקות שלכם למזון, וכך תוכלו להשיג איזון.

 

 ספרים נלווים: